אינטליגנציה עיסקית הון אנושי מערכות מידע ומה שביניהם 

אינטליגנציה עסקית ? הון אנושי - איך למקסם את האינטליגנציה המצויה בעסק

מהי אינטליגנציה ? ההגדרה שמצאתי בוויקיפדיה ?

האינטליגנציה היא מכלול הכישורים שבאמצעותם פותרים בני אדם בעיות הדורשות חשיבה בצורה יעילה. הגדרה אחרת או נוספת היא "יכולת להבין דבר מתוך דבר" וכן "יכולת להבחין בין דבר לדבר". מקור המילה אינטליגנציה הוא במילה הלטינית intelligere, שמשמעה לבחור, להחליט, להבחין. הגדרות רבות של אינטליגנציה מבוססות על משמעות זו.

השאלה שאני מבקש להעלות היא מהי האינטליגנציה העסקית. איך עסק / ארגון גורם לעצמו לחשוב בצורה יעילה. איך הארגון מתארגן ו/או חושב ו/או מפתח יכולות על מנת להבין דבר מתוך דבר. והשאלה אחרונה בהקשר זה איך מערכות המידע יכולות לסייע.

פתח דבר - האם בעלי / הנהלות ארגונים מבינים שבתוך הארגון מצוי ידע ומידע שניתן להפיק מהם תובנות עסקיות (האינטליגנציה העסקית) כאלה שיכולות לקדם את העסק / ארגון באופן קבוע ומתמשך.

לדעתי חלק גדול מבעלי / הנהלות ארגונים לא מבינים את העניין. הם לא מבינים למשל שעיקר האינטליגנציה העסקית נמצאת בכל שכבות ההון האנושי של העסק.

איך מתבטאת חוסר ההבנה הזאת.

למשל ,

כמה ארגונים / חברות / עסקים מנהלות באופן קבוע מפגשי "סיעור מוחות" בכלל וכאלה שכוללים את כל שכבות ההון האנושי  ללא הבדל דרג ניהולי ו/או מקצועי.

כמה ארגונים מקיימים תהליכי SWOT באופן קבוע ושגרתי, גם כאן ללא מידור הירארכי ניהולי או מקצועי.

כמה ארגונים מנהלים תהליכים מובנים של ניהול ידע, שימור ידע ו/או איסוף ידע ו/או העמקת ידע ברמת הארגון ולא ברמת הפרט. איך הופכים את סכום הידע של הפרטים לסכום הגדול מכל חלקיו.

כמה ארגונים מקיימים דלת פתוחה פיזית או וירטואלית המאפשרת לכל עובד להגיע למנהל ולהביע את דעתו, רעיונותיו, והשגותיו למה שקורה בחברה ברמה הניהולית, העסקית, והמקצועית.

בכמה ארגונים אין פחד משתק את העובד ש"מעז" להביע דעה ניהולית, עסקית, ו/או מקצועית השונה מדעת מנהליו, או דעת רוב העובדים האחרים. עובד ש"מעז" לחשוב ואף להביע דעה שהיא "מחוץ לקופסא" ו/או לא מקובלת על מנהליו ו/או עמיתיו.

כמה ארגונים מוותרים על ידע והון אנושי, ומפעילים שיקולים קצרי טווח בהעסקת כוח אדם, על ידי ויתור על בני 40 פלוס והעסקת צעירים חסרי ידע (לא פורמאלי) וניסיון.

כמה ארגונים מודדים את נזק באי עמידה בלו"ז, באיכות המוצר, שביעות רצון לקוחות,  וכו'.

לא עשיתי מחקר אקדמי בעניין, אבל בניסיוני הניהולי, העסקי, המקצועי, והייעוצי נתקלתי בלא מעט ארגונים ומנהלים בארגונים שנוהגים בניגוד למה שציינתי לעיל, או לא מאמצים אף אחת מהשיטות שצוינו ואחרות שלא צוינו, על מנת להשתמש באינטליגנציה העסקית הקיימת בארגון לשיפור מתמיד של פעילות העסק לפריצה עסקית ו/או טכנולוגית, או אפילו לניהול שוטף ויעיל של הארגון.

עד כאן התייחסתי בעצם לאינטליגנציה העסקית האצורה בהון האנושי שבעסק, שלדעתי לא מנוצלת כראוי.

נקודה נוספת להתייחסות היא ההבדל בידע למידע

הידע להבנתי ותפיסתי, הוא היכולת שלנו להסיק את כל המסקנות והתובנות מהמידע

בעולם המודרני כמות המידע המצויה וזמינה היא כמעט אין סופית. התפתחות מערכות המידע והטכנולוגיה גרמה לכך שבארגונים מצטברות כמויות גדולות של מידע פורמאלי / מובנה האצור בכל בסיסי הנתונים הגדלים והולכים של מערכות המידע הארגוניות.

במקביל מתפתחות גם הרשתות החברתיות שאוספות מידע לא מובנה (טקסטים חופשיים, תמונות, סרטי וידאו וכו) הנאגרים אף הם במערכי האחסון הענקיים של מערכות המידע המקומיות ואלה שבמרחבי האינטרנט.

על מנת להפיק תובנות ? ידע עסקי ?  פותחו מערכות מחשוב מתקדמות שבתחילת דרכן נקראו בטעות לדעתי מערכות  ) BI    Business Intelligence ). אני אומר בטעות משום שבפועל אלה מערכות שאינן מסיקות מסקנות ולא נותנות תובנות עסקיות אלא מערכות המסייעות למקבלי ההחלטות להפיק דוחות משוכללים יותר או משוכללים פחות המסייעים למקבלי ההחלטות לקבל החלטות. דווקא האינטליגנציה הקלאסית המצוינת לעיל היא  הגורמת לכך שארגון אינטליגנטי יוכל להגדיר יו,r טוב מה הוא מחפש ואיזה דוח הוא רוצה להפיק ואיזה מסקנות אינטליגנטיות הוא מסוגל להפיק מכך.

בדיון עם מנהל שלי שעבר, שחשש שאנחנו הולכים להשתמש במערכת מידע שגם המתחרים שלנו משתמשים או ישתמשו וכתוצאה מכך יפגע היתרון העסקי שלנו, אמרתי לו שהיתרון שלנו הוא מה השימוש שאנחנו נעשה במערכות לעומת מה שהם יעשו במערכות. כלומר האינטליגנציה העסקית הבסיסית שלנו יותר גבוהה ואותה אנחנו צריכים לשמר, וכך נפיק תועלת גבוהה יותר מהמערכות שלנו, ותמיד נהייה מספר צעדים לפני המתחרים. (הוא קיבל את דעתי).

המסקנה היא שעל מנת להשתמש שימוש יעיל במערכת ה- BI  (בינת עסקית), ולהעצים את האינטליגנציה עסקית הכוללת, חשוב מאוד שהאינטליגנציה העסקית הבסיסית של הארגון תהייה גבוהה. ואינטליגנציה זו קיימת אך ורק בקרב כל דרגי העבודה בארגון. מה שנקרא בקרב ההון האנושי של הארגון.

בשנים האחרונות התפתחו מערכות ה- BI  והפכו להיות מערכות מאוד זריזות וידידותיות (סקסיות) למשתמשים בכל שכבות העבודה והניהול של הארגונים. הדבר יוצר תחושה מוטעית שמערכות ה- BI  הן תחליף לאינטליגנציה העסקית שמקורה וקיומה הוא בהון האנושי של החברה.

כבר נאמר בלא מעט מאמרים שהתפוצצות המידע , עודף האינפורמציה ( BIG DATA ) גורמת בעקיפין להבנה שאין תחליף לאינטליגנציה העסקית האנושית בארגון. כיוון שהמוח האנושי לא מסוגל לעכל את כל המידע (DATA) הקיים בארגון ומחוצה לו.

 העובדה הזאת מחזקת היום את התובנה  שמנהלים טובים הם מנהלים בעלי אינטליגנציה עסקית בסיסית גבוהה. תכונה שהייתה מאוד חשובה לפני פרוץ עידן מערכות המידע  , סבלה ירידה מסוימת כאשר מנהלים נשענו יתר על המידה על דוחות מפורטים יתר על המידה וחשבו שכל השכל נמצא במידע במקום במידע, וקיבלה חיזוק שוב דווקא בגלל התפוצצות המידע.
מנהל טוב יודע להגיד על סמך האינטליגנציה עסקית הגבוהה שלו שנתוני המערכת לא הגיוניים, מבקש לבצע תחקור מסוים שלא הוצג לו, ומסוגל לקבל החלטות המנוגדות למסקנות של האנליסטים השונים המתבססים על נתוני המידע במערכת ולא על האינטליגנציה שבהם.

במקביל היו התפתחויות משמעותיות בתחום מערכות ה- BI שמאפשרות ניתוח נתונים המאפשר הצגת מגמות נסתרות בעלי חוסר מובהקות סטטיסטית, אבל בעלי דומות תכונתית  pattern  . דומות בתכונות (features ) של הנתונים. טכניקה זו נשענת על מה שנקרא GROUP TECHNOLOGY  ויושמה במערכות יצור והנדסה כבר לפני עשרות שנים על מנת לחסוך בעלויות פתוח ויצור (לא להמציא את הגלגל מחדש)  ומגיע היום לעולם ה- BI. בעולם ה- BI  זה נקרא Clustering או pattern ומשמש את הדור הבא של מערכות ה- BI   והן מערכות ה- DATA MINING

כל המערכות האלה הן כלי עזר לשימושו של הארגון בעל האינטליגנציה העסקית הבסיסית, התלויה בהון האנושי, ומאפשרים לו להרחיב את האינטליגנציה העסקית באמצעות כלי עיבוד מידע משוכללים שהמוח האנושי לא מסוגל להתמודד איתם, אבל איננו תחליף ליכולת הסקת המסקנות וקבלת ההחלטות האנושיות על סמך האינטליגנציה העסקית הבסיסית התלויה בהון האנושי והאינטליגנציה האישית שלו.

מסקנה ? ההון האנושי הוא הבסיס לאינטליגנציה העסקית בארגון וכל השאר הם רק כלי עזר. לא להתבלבל.

י